ארכיון תג: עזה

מרוטברג עד רוטנברג: הספדו של משה דיין על קברו של רועי רוטברג

ב-30 באפריל 1956 נשא הרמטכ"ל משה דיין את הספדו ההיסטורי על קברו של רועי רוטברג, חבר קיבוץ נחל עוז, שנרצח על-ידי מסתננים ערבים אשר גררו את רועי מעבר לגופו, ולאחר שהתעללו בו – שפכו את דמו והרגוהו. רועי רוטברג הי"ד ציין את יום הולדתו ה-21 זמן קצר ביותר לפני שנרצח על-ידי הערבים ועוזריהם, ונאומו של משה דיין מובא כאן בשלימותו עם נפילתו של החייל נדב רוטנברג במערכה מול האויב הפשיסטי בעזה. נתקדש בזכרו.

אתמול עם בוקר נרצח רועי. השקט של בוקר האביב סנוורו, ולא ראה את האורבים לנפשו על קו התלם. אל נא נטיח היום האשמות על הרוצחים. מה לנו כי נטען על שנאתם העזה אלינו? שמונה שנים הינם יושבים במחנות הפליטים אשר בעזה, ולמול עיניהם אנו הופכים לנו לנחלה את האדמה והכפרים בהם ישבו הם ואבותיהם.

לא מהערבים אשר בעזה, כי אם מעצמנו נבקש את דמו של רועי. איך עצמנו עינינו מלהסתכל נכוחה בגורלנו, מלראות את ייעוד דורנו במלוא אכזריותו? הנשכח מאיתנו כי קבוצת נערים זו, היושבת בנחל עוז, נושאת על כתפיה את שערי עזה הכבדים, שערים אשר מעברם מצטופפים מאות אלפי עיניים וידיים המתפללות לחולשתנו כי תבוא, כדי שיוכלו לקרענו לגזרים השכחנו זאת? הן אנו יודעים, כי על מנת שתגווע התקווה להשמידנו חייבים אנו להיות, בוקר וערב, מזוינים וערוכים.

"זו ברירת חיינו - להיות נכונים וחמושים, חזקים ונוקשים, או כי תשמט החרב מאגרופנו ויכרתו חיינו". משה דיין

"זו ברירת חיינו - להיות נכונים וחמושים, חזקים ונוקשים, או כי תשמט החרב מאגרופנו ויכרתו חיינו". משה דיין

דור התנחלות אנו, ובלי כובע הפלדה ולוע התותח לא נוכל לטעת עץ ולבנות בית. לילדינו לא יהיו חיים אם לא נחפור מקלטים, ובלי גדר תיל ומקלע לא נוכל לסלול דרך ולקדוח מים. מיליוני היהודים, אשר הושמדו באין להם ארץ, צופים אלינו מאפר ההיסטוריה הישראלית ומצווים עלינו להתנחל ולקומם ארץ לעמנו. אך מעבר לתלם הגבול גואה ים של שנאה ומאוויי נקם, המצפה ליום בו תקהה השלווה את דריכותנו, ליום בו נאזין לשגרירי הצביעות המתנכלת, הקוראים לנו להניח את נשקנו. אלינו זועקים דמי רועי מגופו השסוע. על אף שאלף נדרנו כי דמנו לא יוגר לשווא – אתמול שוב נתפתינו, האזנו והאמנו. את חשבוננו עם עצמנו נעשה היום.

אל נרתע מלראות את המשטמה המלווה וממלאת חיי מאות אלפי ערבים, היושבים סביבנו ומצפים לרגע בו תוכל ידם להשיג את דמנו. אל נסב את עינינו פן תחלש ידנו. זו גזרת דורנו. זו ברירת חיינו – להיות נכונים וחמושים חזקים ונוקשים או כי תישמט מאגרופנו החרב – וייכרתו חיינו.

רועי רוטברג, הנער הבלונדיני הצנום, אשר הלך מתל אביב לבנות ביתו בשערי עזה, להיות חומה לנו. רועי – האור בלבו עיוור את עיניו, ולא ראה את ברק המאכלת. הערגה לשלום החרישה את אוזניו, ולא שמע את קול הרצח האורב. כבדו שערי עזה מכתפיו ויכלו לו.

אשליות מסוכנות בלב ים, או: השמאל החדש נחשף

פורסם בעיתון "מקור ראשון", 1.6.2010

ההפתעה שציפתה לחיילי הקומנדו הימי בבואם להשתלט על ספינות המשט לעזה ממחישה את עומק הפער התודעתי הקיים בישראל: הפער בין היחס לשמאל הרדיקאלי והגישה כלפיו לבין טבעו הממשי של אותו שמאל. הקונספציה שליוותה את הפעולה הצבאית, שלפיה אנשי שמאל הם פציפיסטים שוחרי שלום מטבעם, עלתה לא רק במחיר של פגיעה בשלומם של חיילי צה"ל אלא גם במחיר של פעולה צבאית שאילו הייתה מתנהלת אחרת, ניתן היה להשיג באמצעותה תוצאות פחות קשות ומזיקות לתדמיתה של ישראל בעולם.

הממסד הישראלי מתעקש במשך שנים ארוכות להתעלם מאזהרותיהם של פובליציסטים ואינטלקטואלים רבים באשר לטיבו של השמאל הרדיקאלי. לפני שנים הרבה נטשו במערכת הביטחון את דוקטרינת איסר הראל שעקב אחר מעללי השמאל הישראלי וחשף פרשיות ריגול והתארגנויות מחתרתיות שונות באירדנטה השמאלנית של שנות החמישים והשישים. בעוד שהימין הישראלי נתפש כמחנה פוליטי שיש לעקוב אחריו ולבדוק בציציותיו, למרות ההתנגדות הבלתי-אלימה למשל של תושבי גוש קטיף במהלך הגירוש מעזה, נראה השמאל כמחנה נאיבי ובלתי-מזיק שאינו מבין את המציאות. לכן, אף אחד בצה"ל לא האמין שעל הספינה ימתינו פעילים מנוסים החמושים בסכינים, באקדחים, במקלעים ובשאר כלים מזיקים ומשחיתים. רומן עם הפשיזם החדש. Photograph: Francois Lenoir/Reuters

שורשיו של הטרור השמאלני שנחשף על סיפון האונייה התורכית אינם נעוצים בהשראה שספגו הטרוריסטים שעל הספינה מתורתם של איסמעיל הנייה וחאלד משעל. הם גם לא זכו להארה לאחר שקראו בכתבי אוסאמה בין-לאדן. הטרור השמאלני הזה סופג השראה מתעמולה "אנטי-אימפריאליסטית" גסה של תועמלנים כגון מיודענו נעם חומסקי ואינטרנציונל השנאה האנטישמי שעורך דה-לגיטימציה שיטתית לישראל ומציגה כמדינת אפרטהייד מרושעת. לדידם, השוני בינה לבין גרמניה הנאצית מסתכם בכך שהישראלים אינם מפעילים תאי גזים. זהו טרור ששורשיו ברדיקאלים שעמדו ביסוד התארגנויות כמו כנופיית באדר-מיינהוף שראו במערב הקפיטליסטי, ובפרט בישראל, את שורש הרע בעולם. כנופיות הרדיקאלים הנוכחיות מתבלות את שנאתן לישראל, כנציגת המערב הדכאני וההרסני, באנטישמיות קיצונית מטורפת.

לכן, מי שהניח ללוחמי הקומנדו הימי להשתלשל מחבל אל עדר של מהפכנים פרו-אסלאמיים הרואים בישראל את התגלמות הרוע המוחלט וביהודי הארץ את הביטוי לנאצים החדשים, איננו שונה ממי שהיה שולח קומץ חיילים אמיצים לפעול בגלוי עם רובי אם-16 כדי לשחרר את גלעד שליט משביו. הטרור השמאלני איננה שונה מהותית מהטרור האסלאמי, ומזלם של חיילי הקומנדו שהטרוריסטים חברי אינטרנציונל חומסקי לא היו חמושים בנשק קטלני יותר. אחרת, חלילה, היו כולם נטבחים בו-במקום.

הפעולה שנעשתה נגד משט מאהבי הטרור האסלאמו-פשיסטי לעזה היא צודקת, ואלה המבקשים עתה להתנער ממנה, משתפים פעולה עם הטרור, מדעת או שלא מדעת. ברם, אילו היו מקבלי ההחלטות מודעים למאפיינים ההתנהגותיים והמחשבתיים של דרי ספינת הטרור, לא היה עולה על דעתם לשלוח קומץ חיילים לצנוח להמון משולהב, מוסת וצמא דם. ראוי לומר בכל הכנות הנדרשת כי רבים לא האמינו שהפרשה הזו תסתיים בשפיכות דמים שכן תדמית השמאל כמחנה פציפיסטי, שלו ושוחר שלום שבסך הכול טועה בהבנת המציאות, עדיין חולשת בתודעת הרוב. אולם מי שהיה טורח לקרוא את שפע הניתוחים שמוצעים בדבר אופיו האנטישמי של השמאל החדש, היה חושב פעמיים לפני שליחת טובי הבנים למלתעות אוהדי הפשיזם.

אין באמור לעיל כדי לגרוע כהוא-זה מצדקת הפעולה, לא כל שכן מצדקתם של חיילי הקומנדו כשבחרו לירות אש חיה אל עבר המוני אוהדי הג'יהאד העולמי שביקשו לעשות בהם לינץ'. אולם במקביל להצדקת פעולתם, ראוי שההנהגה הישראלית – לא כל שכן, מסבירי ישראל בעולם – יתחילו להבין כי המאבק למען חיסולה ישראל איננו מתנהל רק על ידי ארגוני טרור מזוינים המתחמשים בטילים לקראת המלחמה הבאה. המערכה האנטישמית נגד קיומה של מדינת ישראל מנוהלת גם על ידי ארגוני השטנה השמאלניים שהחליטו לצעוד צעד אחד קדימה ולשתף פעולה עם הג'יהאד העולמי בפרובוקציה טרוריסטית בלב ים.

אם השמאל הישראלי חפץ חיים, וכפי שמובן מהתגובות של מרצ והרדיקלים ב"אל-ארד" ("הארץ") הם אינם חפצי חיים אלא נוהגים כמתאבדים שיעי בשירות חבריהם ממשט הטרור, ראוי שמישהו שם יתחיל לעשות חשבון נפש כיצד חבריו לדעה חברו לגרועים שבשונאי ישראל והיהודים שהגיעו לכדי ניסיון טבח בחיילי צה"ל. ישראל, מצידה, חייבת כבר עתה להבין שהאיום הנשקף לה מצד השמאל העולמי הולך יד ביד עם זה האיום ההשמדתי של הפשיזם המוסלמי הגואה. מלנין עד חומסקי, מפול פוט ומאו טסה-טונג ועד חסן נסראללה ומחמוד א-זהר, נותר השמאל שותפם הנאמן ביד של אלה השואפים לחזות בהשמדת ישראל עוד בימי חייהם.

Photograph: Francois Lenoir/Reuters