ארכיון תג: חמאס

מחשבות לקראת ההכרעה בעסקת שליט

ככל שעסקת שליט הולכת ומתקרבת אל שלב ההכרעה, עולים לתודעה שמות של ארכי-רוצחים שהעסקה לא תצא, ככל הנראה, לפועל אלמלא ישוחררו. למשל, ברגותי. לא, לא האלטרנטיבה לאבו-מאזן שפואד וג'ומס רוצים להציב. עבדאללה ברגותי.
 
ברגותי הוא מסוג הארכי-רוצחים שמרכז ויזנטל נוהג לרדוף אותם עד שיעמדו למשפט, ולו יהיו גם בני 90. ברגותי זה אחראי על רציחתם של 66 יהודים ופציעתם של כ-500. בין מעשי הטבח שנזקפים לחובתו נמצאים רצח של 15 יהודים במסעדת סבארו בירושלים באוגוסט 2001; פיגוע ההתאבדות הכפול במדרחוב בן יהודה בירושלים בדצמבר 2001 ובו 11 הרוגים; הפיגוע בקפה "מומנט" בירושלים במארס 2002 ובו 11 הרוגים; הזוועה במועדון "שפילד קלאב" בראשון לציון במאי 2002 עם 16 נרצחים; הטבח באוניברסיטה העברית בהר-הצופים בירושלים ביולי 2002 עם 7 הרוגים; ורצח של 6 יהודים באוטובוס קו 4 ברחוב אלנבי בתל אביב בספטמבר 2002.
 
ברגותי, לצד הנאצי עבאס א-סייד שאחראי לטבח ליל הסדר במלון פארק בנתניה (שבו נרצחו 30 יהודים שהסבו לשולחן הסדר), ועוד רבים אחרים, ישתחררו ככל הנראה ויחזרו לשמש כמפקדים בכירים בזרוע הצבאית של החמאס ואף כבכירי ממשלת חמאס בעזה. לידם, איסמעיל הנייה ייראה כמו בובה פוליטית חיוורת במיוחד.
 
הדרך לעסקת שליט עוברת, ללא ספק, בשחרורם. הציבור הישראלי מוכן לשלם את המחיר הזה. תג המחיר ידוע לכולם. כאשר שליט יחזור הביתה, יהפוך חמאס לארגון טרור בסדר גודל של חיזבאללה, ובמרוצת הזמן – אפילו אל-קאעידה. העובדה שחלקים ניכרים מהציבור מוכנים להפוך את חמאס לצבא טרור של ממש – אשר ירי הטילים אל עבר ישראל במלחמת עזה האחרונה ייראה כמו משחק ילדים משעשע ביחס לפיגועי הרצח הסיטוניים ולירי הטילים לטווח רחוק שעלולים להתרחש כאן – מעידה על חוסנו ועל נכונותו להשלים עם עסקה שתעלה בדמם של מאות רבות של ישראלים.

ארבע נקודות מפתח

בהנחה שעסקת שליט מגיעה לנקודת האל-חזור שלה, וכל הישגי הלוחמה בטרור מראשית העשור האחרון ייעלמו כלא היו, ישראל חייבת לגבש מחדש אסטרטגיה ביחס לאסלאמו-פשיזם. האסטרטגיה הזו חייבת לקחת בחשבון כמה נקודות מרכזיות:
 
האחת, ייתכן שבקרוב עלולה ישראל להגיע למצב של מלחמה עם החמאס, כאשר ברקע האיום האיראני וניסיון לתנועת מלקחיים של חמאס מדרום וחיזבאללה מצפון על מנת לכתוש את ישראל. במצב כזה, לא ברור מה תעשה סוריה וכיצד תנהג איראן.
 
השנייה, במידה שהמו"מ עם הפלשתינאים יגיע למבוי סתום וייכשל, עלולה לקום קואליציית השמדה של פתח בראשות מרואן ברגותי וחמאס. הגדה המערבית ועזה תהפוכנה לישות טרוריסטית אחת.
 
השלישית, בעימות מזוין עם הפלשתינאים, אירופה עלולה לגלות עמדת חולשה שלא תעמוד לצד ישראל בשלביו הראשונים של העימות, וארצות הברית תבקש לסיימו בדמות ניסיון לכפות הסדר שעיקרו נסיגה ישראלית מהשטחים המוחזקים על ידה ביהודה ובשומרון. מצב כזה רק ידרבן את מלחמת השמד הפלשתינית על מנת להשיג מקסימום הישגים מדיניים במקסימום דם יהודי ובמינימום זמן.
 
הרביעית, בעימות ישיר שכזה, ערביי ארץ ישראל עלולים לפתוח בחזית צבאית פנימית ולהתארגן כמחתרת מזוינת. 

הסיטואציה הזו היא הערכת מצב מתונה ביחס למה שהחמאס יכול לעשות במידה והוא "מתחמש" בהנהגה הצבאית הוותיקה שלו. ישראל יכולה למנוע מחמאס להתעצם ולהקטין את הסיכוי להרג המוני אם הגנרלים של גדודי חללי אל-אקצא ועיז א-דין אל-קסאם לא ישתחררו לחופשי. אולם המחיר ברור: גלעד שליט יהפוך לרון ארד שני, או במקרה הרע יותר, יירצח.
 
ספק רב אם יש היום מישהו שיכול למנוע מהעסקה לצאת לפועל, מלבד דרישות מופרכות יותר של החמאס. לכן, התעצמות האסלאמו-פשיזם היא בלתי-נמנעת.

מלחמת עצמאות שנייה

נתניהו וברק יהיו חייבים לתכנן לפרטי פרטים את האסטרטגיה הישראלית בעימות עם הפשיזם החדש. אסטרטגיה מעין זו חייבת לכלול מהלך של הכרעה צבאית, לרבות תכנון חיסול שיטתי – לא שביית – הנהגת החמאס והפיקוד הבכיר. מהלך כזה יהיה חייב לקחת בחשבון כי הגדה המערבית ועזה צריכות להפוך לדרדזן שנייה. ובנוסף לכך, ולא פחות חשוב, להיערך להגליה המונית של לוחמים מקרב ערביי ישראל ומשפחותיהם. עסקת שליט עלולה להוביל את ישראל למלחמת עצמאות שנייה.
 
ניתן לעצור את העסקה עוד לפני שהיא תצא אל הפועל. אפשר לחסוך את דמם של רבים. ההכרעה הזו עלולה לעלות בחייו של חייל ישראלי אחד שכמה לשוב הביתה. הוריו מעולם לא יסלחו על כך. ספק רב אם יתאוששו מן המהלומה. זו הכרעה שהופכת את ראש הממשלה ושר הביטחון לאנשים הבודדים בתבל. אולם היא יכולה להציל יהודים רבים ולמנוע את התלקחות האזור לכדי מלחמת שמד שלא נראתה כאן מעולם.
 
ואולי מחשבה אחת אחרונה: הממשל האמריקני בעיראק הוציא להורג בזה אחר זה את ראשי דיקטטורת הבעת'. חלקם היו אחראים לפשעים חמורים פחות מאלה של ראשי החמאס. אם יאונה לשליט רע, אפרם של אותם עשרות ומאות טרוריסטים שאחראים למותם של יהודים כה רבים, ראוי שיתערבב במימי הים עם אפרו של הצורר הגרמני שבלילה שבין 31 למאי ל-1 ביוני 1962 שילם את המעט שיכול היה לשלם על פשעו נגד העם היהודי.