בחירות 2019 והאלטרנטיבה השמאלית של מפלגת דעם

אהוד ברק אוהב לומר שהבחירות הקרובות הן הגורליות ביותר שנערכו בישראל מאז הירצחו של יצחק רבין. לא צריך להיות מאוהבי או מעריצי ברק כדי לקבל את ההערכה הנכונה הזו. ישראל מתקדמת בכיוון ניאו־פשיסטי מדאיג. הכלכלה הישראלית ממשיכה לשרת מיעוט קטן של בעלי הון כאשר רוב האזרחים נאנקים תחת עול יוקר המחיה. זאת, בשעה שיותר מ־20 אחוז מהישראלים עניים וישראל ממשיכה להוביל במדדי אי־השוויון. ואולי חמור מכל, המדיניות הישראלית המשתוללת ברוח הטראמפיזם האמריקני מובילה למדינת אפרטהייד גזענית נוכח מותו של פתרון שתי המדינות. על סדר היום של הבחירות הקרובות תעמוד מהותה של החברה הישראלית: חברה ברוח נתניהו וטראמפ או חברה אחרת לחלוטין שפניה אל העתיד.

הבעיה המהותית הניצבת לפתחו של הבוחר הישראלי היא היעדר חלופה פוליטית רצינית מבין שלל החלופות המוצעות לו היום. מפלגות המרכז־שמאל, או מה שנותר מהן, ממשיכות לדבוק ברעיון מת. מלכתחילה לא היה סיכוי להקמת שתי מדינות ריבוניות בטריטוריה של פלסטין ההיסטורית כשישראל ממשיכה לדבוק במפעל ההתנחלויות בגדה המערבית בצד שעבוד הפלסטינים ונישולם. לאחר שהממשל האמריקני קבע את המסמר האחרון בארון הקבורה של פתרון זה – העברת שגרירות ארצות־הברית לירושלים – ניתן כבר לומר שנפתחה הדרך ההיסטורית לפתרון המדינה האחת המבוסס על כלכלה משותפת ושוויון פוליטי ואזרחי. השמאל הישראלי מצדד בפתרון שאיננו כבר רלבנטי, וספק אם אי פעם היה כזה. יתירה מכך: הדיבורים על איחוד פוליטי בשמאל תחת גנרל כזה או אחר מלמדים עד כמה המחנה הזה לא רק רחוק מקירבה להגה השלטון, אלא איננו מבין את המציאות הפוליטית העולמית והאזורית החדשה. מי שמבקש להיאבק באמצעות ארגז הכלים ישן בתופעות חדשות, סופו להיות לא־רלבנטי. במציאות החדשה שבה עולות לשלטון בברזיל או בהונגריה מפלגות ניאו־פשיסטיות, כאשר הימין הקיצוני מתחזק בבריטניה, בגרמניה ובצרפת, כשהרפובליקנים ממשיכים לאחוז במושכות הסנאט וטראמפ מתקדם בצעדי ענק לכהונה נוספת, מאבק על בסיס פרוגרמה פוליטית שעבר זמנה הוא חסר תוחלת.

מפלגת האלטרנטיבה. דעם.

מפלגת האלטרנטיבה. דעם.

לכך מתווספת העובדה, שלשמאל הפוליטי אין מה להציע לציבור שלם של עובדים, צעירים, גמלאים ועניים שמואסים בשיטה הקפיטליסטית. כשבעולם מדברים כוחות מתקדמים על כלכלה משותפת, על יתרונות מהפכת המידע וההייטק, על אנרגיה מתחדשת וגלובליזציה ירוקה, על שוויון פוליטי וזהות אזרחית, השמאל הישראלי דבק ברעיונות ישנים נוסח מדינת הרווחה שהיתה רלבנטית לעשורים שקדמו לעידן הגלובליזציה. הרטוריקה הישנה של השמאל היא בעיקרה לאומית ואפילו לאומנית ולא פלא שאנשי האפודים הצהובים המפגינים בתל־אביב נחפזו להגדיר עצמם כ"לא שמאל ולא ימין". העובדה שרעיונות השמאל הממוסד הם כל כך עבשים ומיושנים גורמת לשתי המפלגות העיקריות בו, מפלגת העבודה ומרצ, להצטמצם בסקרים ל־15 מנדטים במשותף. חד"ש הקומוניסטית, שאיננה יכולה לעבור לבדה את אחוז החסימה, מעדיפה להסתגר במסגרת הרשימה המשותפת הלאומנית יחד עם שותפים אסלאמיסטיים וחילוניים.

הדבר המרענן ביותר שיכול להתרחש בבחירות הקרובות הוא הופעתה של מפלגה חדשה המתבססת על פרוגרמה פוליטית וכלכלית עדכנית. מפלגת דעם הוותיקה מציבה עצמה כאלטרנטיבה פוליטית בבחירות האלה לאחר שלא התמודדה בבחירות האחרונות. מי שקורא את הפרסומים של דעם באתר האינטרנט שלה לא יכול שלא להתרשם שאנשי המפלגה רואים עצמם כמציבים חזון פוליטי חדשני המבוסס על שני אדנים: מדינה אחת לכל תושביה הישראלים והפלסטינים וכלכלה משותפת, ירוקה ודמוקרטית המתבססת על הישגי המהפכה התעשייתית השלישית, מהפכת המידע וההייטק. החלופה שמציעה דעם קורצת לכל מי שמבקש לצאת מגבולות השמאל הישן והבלתי־עדכני ולגבש מחנה פוליטי חדש שרואה עצמו יוצא מגבולות המסגרת הלאומית עם מבט לעולם הגדול. העובדה שאנשי דעם היו הראשונים לצדד באביב הערבי, להתנגד לדיקטטורה המדממת של אסד בסוריה ולהתנער מחזון שתי המדינות (שבו מעולם לא תמכו בהתלהבות יתירה) מלמדת על הפוטנציאל הפוליטי המהפכני הגדול הטמון במפלגה.

יעקב בן־אפרת, מזכירה הכללי של דעם, הכותב את המאמרים השונים המתפרסמים אחת לשבוע באתר המפלגה, אוהב לומר ש'להיסטוריה אין אחוז חסימה' כתשובה לאלה הטוענים שגם הפעם תמיכה בדעם משמעה בזבוז קולות. אך מעבר לפילוסופיה ההיסטורית המדברת על כך שתנועות מהפכניות אינן מתקדמות או נעצרות בקלפי, חשוב להדגיש שבן-אפרת צודק שבעתיים בבחירות הנוכחיות. מי שמתעקש להצביע למפלגות השמאל הוותיק, הישן, לא רק שאיננו מתכתב עם ההיסטוריה והתקדמותה, אלא בעיקר ממשיך להיאחז בפתרונות פוליטיים שאינם רלבנטיים. פתרון שתי המדינות לא יוקם לתחיה אם מרצ תקבל 8 מנדטים או אם בני גנץ יהיה ראש הממשלה הבא. ישראל לא תפסיק להיות כלכלה קפיטליסטית בלתי־שוויונית שמשרתת את האלפיון העליון אם יאיר לפיד יחליף את בנימין נתניהו. נוכחות של דעם בכנסת תכניס לפרלמנט הישראלי אלטרנטיבה פעילה, חיה ותוססת.

הבחירות הקרובות תעמודנה בסימן דעיכה של כל המפלגות הקיימות משמאל ועלייה משמעותית של כוחות הימין, כולל אלה שאינם רואים עצמם בהכרח כמזדהים או נאמנים לבנימין נתניהו. השאלה הרלוונטית לכל מי שמגדיר עצמו בעת הזו כאיש שמאל היא איך להתמודד עם בעיות ההווה מתוך עמדה מהפכנית. כל ניסיון להקים לתחייה את רעיונות האתמול נדון לכישלון מוחלט. בעיית האלטרנטיבה בשמאל ממשיכה ותמשיך להיות רלוונטית וראויה בדיון נוקב דווקא לקראת אפריל 2019.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: